אבחון אישי מול צבא: האם יש הבדל? | Xtrain כושר קרבי
ראשי » אבחון אישי מול צבא: האם יש הבדל?
בישראל, תהליך ההתאמה לצבא עבור מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) עלול להיות מאתגר במיוחד, בעיקר כשמדובר באבחונים פרטיים. מסמך שפרסם דובר צה"ל בשנת 2021 מצביע על כך שצה"ל מתבסס על אבחונים שהמלש"ב מגיש, והאבחונים הללו הנם בעיקר של מאבחנים דידקטיים או פסיכולוגיים העובדים במגזר הפרטי. ישנם מקרים בהם אמנם מתבצע אבחון נוסף של הממצאים, אך רק כאשר מדובר במידע העוסק בהפרעות קשב וריכוז.
באופן כללי, כל אבחון פסיכודידקטי שמתקבל מצבא מגובה בבדיקת מאבחנת פסיכוטכנית שהוסמכה במיוחד על ידי צה"ל. כדי לעזור לכם להבין את המערכת, צוות Xtrain ריכז עבורכם את המידע החשוב ביותר.
האם יש זכאות להתאמות בעת הגיוס?
אם תשאלו, האם מועמד לשירות צבאי יכול לקבל התאמות? בהחלט! בתוך כ-21 ימים לאחר שהמלש"ב נמסר את המסמכים הנדרשים, הוא יקבל את ההחלטה על ההתאמות הייחודיות שמתאימות לו.
במשך תהליך זה, המלש"ב יקבל עדכון באמצעות הודעת טקסט שכוללת את הפרטים של ההתאמות שנקבעו עבורו.
חשוב לשים לב כי מלש"ב שהודיע על לקויות הלמידה במהלך שלב האימות אך לא הציג את האבחונים הנדרשים בזמן, עלול להיתקל בקשיים ביום הגיוס ויתבקש לחזור לביתו.
הכנה לפני הגעת מלש"ב למוקד הגיוס
כחלק מתהליך ההכנה, מלש"ב עם לקויות למידה מתבקש למלא שאלון במערכת ‘צו ברשת’. חשוב למלא את כל המידע הקשור ללקויות הלמידה ולהוסיף את כל המסמכים הרלוונטיים.
הנחיות לרשות המלש"ב עם לקויות למידה
בודאי יעניין אתכם לדעת שהמלש"ב עם לקויות למידה יכול למצוא מידע והנחיות מותאמות במגוון מקומות:
- באתר מיטב - שירות המתגייסים
- בחוברת ההדרכה הנשלחת לכתובת המלש"ב
- בין הדפים של המסמך שמדריך את המתייצבים בצו ראשון
- מפי נציגי מיטב ומשרד הביטחון בזמן מפגשים עם תלמידים בבתי ספר
סוגי האבחונים המוכרים על ידי צה"ל
צה"ל מקבל מספר סוגים של אבחונים, וההכרה באבחון תלויה בגורם שערך את האבחון ובחתימתו על הממצאים. להלן הסוגים העיקריים של האבחונים:
-
אבחון דידקטי: מתמקד בהבנת הקשיים והחוזקות בתחום הלמידה והתנהגות התלמיד. האבחון כולל זיהוי אסטרטגיות למידה, בדיקת יעילותן ובחינת המנגנונים הקוגניטיביים המסייעים בתהליכי למידת היסוד.
-
אבחון פסיכולוגי: מיועד להעריך את החוזקות והחולשות בחלקים השכליים, קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים. האבחון גם בודק את הקשרים בין תחומים אלה ואיך הם משפיעים על תפקודי הלמידה.
-
אבחון פסיכו-דידקטי: משלב את שני התחומים הקודמים, ונותן מענה כשקיים קושי למידה מורכב. יש לגייס פסיכולוג שיחתום על האבחון.
-
אבחון פסיכו-דיאגנוסטי: מכוון לקשיים רגשיים או שאלות ספציפיות הקשורות במעבר לפנימיות או הכנת הנשק.
-
אבחון נוירו-פסיכולוגי: מבצע הערכה מעמיקה מאוד של היכולות הקוגניטיביות, עוזר לזהות בעיות נוירולוגיות כמו הפרעות קשב ודורש חתימה של נוירולוג כדי להיחשב כאבחון לתפקוד הלמידה.
-
אבחון נוירולוגי: משמש בעיקר לאבחון הפרעות קשב בלבד.
לסיום
תהליך האבחון וההכרה שבו על ידי צה"ל הוא מורכב ודורש תשומת לב מירבית. כאשר שכרל תהליך זה עשוי להוות את ההבדל בין גיוס מוצלח לבין קשיים בתהליך. חשוב להקפיד על הגשת מסמכים מבעוד מועד ולעבור את כל השלבים הנדרשים כדי להבטיח שהמלש"ב מקבל את ההתאמות הנדרשות לו לשירות הצבאי. החזקה במסמכים נכונים ובהבנה מעמיקה של התהליך מסייעת במניעת בעיות והבטחת זכויות המלש"ב בזמן גיוסו.